מפעם, או בלועזית "טמפו", הוא מונח שמגדיר את המהירות והקצב של לחן מסוים. על מנת למדוד את המפעם משתמשים בשיטת בי פי אם. בעזרת השיטה הזו ניתן להגדיר את הטמפו ולמדוד את מספר הפעימות בדקה. זו הסיבה בגללה המושג "בי פי אם" עומד מאחורי ראשי התיבות של Beats per minute.
השאלה המתבקשת היא בכלל למה להשתמש בשיטת בי פי אם כדי למדוד מפעם מוזיקלי. על מנת לענות על השאלה הזו יש צורך בהבנת העקרונות הבסיסיים של המוזיקה. ראשית, הגדרת המפעם הכרחית כי היא משפיעה על האווירה של הלחן. ככל שהטמפו יהיה מהיר יותר, כך נדרש לחן שעולה בקנה אחד עם המסר שאותו רוצים להעביר. מידה גבוהה של התאמה בין מהירות המפעם לבין הלחם תשפיע על הצלחת השיר.
שנית, הגדרת המפעם הכרחית כי היא משפיעה על הקושי בניגון השיר. כל מי שיש לו רקע מסוים במוזיקה יכול להעיד על כך שקשה יותר לנגן קצב מהיר מאשר איטי. היות ומהירות המנגינה נקבעת לפי הטמפו ואורך התיבה, המושג בי פי אם הוא למעשה חלק בלתי נפרד מהעולם המוזיקלי.
באיזה עוד מונחים ניתן להשתמש כדי להלחין מוזיקה?
שיטת בי פי אם משמשת מלחינים, יוצרים, מוזיקאים וחובבי מוזיקה רגילים. מלחינים למשל מציינים במהירות הביצוע בעזרת מושגים כמו לארגו, מודרטו, פרסטו ופרסטיסמו. כל המונחים האלה מגיעים מאיטלקית, אבל בשנים האחרונות הם מקבלים תפנית מרעננת במקומות אחרים שבהם מאמצים אותם.
חוץ מזה, המושג בי פי אם יכול לשמש את מי שרוצה להפיק מוזיקה ובעיקר מוזיקה אלקטרונית. הוא קובע את מקצב היצירה ורלוונטי לכל סוג של יצירה מולחנת עם ובלי מילים.