שדות תעופה בפיליפינים
שדה התעופה הבינלאומי העיקרי בפיליפינים מאופיין בצפיפות רבה ובשירותים לקויים, וכך יזמים המפתחים שדות תעופה באזורים פרובינציאליים רואים בכך הזדמנות זהב.
המגזר הפרטי מוביל מאמצים לפתח את נקודות היציאה והכניסה "הרדומות" לפיליפינים, באזורים פחות מוכרים, לכאלה בעלות רמה עולמית אשר תאפשרנה מעקף של עיר הבירה, אליה מנותבות מרבית הטיסות לפיליפינים. ראוי לציין כי שש שדות תעופה כבר משמשים לצרכי טיסות לפיליפינים משדות תעופה בינלאומיים, אולם לא ברמה מספקת.
בעוד שבירות אחרות באזור, כמו בנגקוק וקואלה לומפור, נהנו מבנייה מאסיבית וחדשנית של שדות תעופה בעשור האחרון, נראה כי פיתוח שדה התעופה הבינלאומי במנילה תקוע (על אף הצעות רבות מגורמים שונים לשפר את המתקנים הקיימים). שדה התעופה זוכה בכבוד המפוקפק בסקרי תיירות רבים כאחד משדות התעופה הגרועים בתבל. שדה התעופה העיקרי נפתח בשנת 1981, עם יכולת התחלתית של מעבר של כשישה מיליון נוסעים בשנה. בשנה האחרונה, עברו בטיסות לפיליפינים ומהמדינה מעל ל-30 מיליון בני אדם, כמחציתם תיירים זרים, על אף חוסר יכולתו של שדה התעופה לעמוד בכמות זו של נוסעים.
שיפור המתקנים בשדה התעופה הבינלאומי במנילה, כך שתיירים יוכלו להתנייד דרכו בקלות יתרה, עשויים לשפר את התמקדותה של מנילה באנשי העסקים הנכנסים למדינה.
מובן כי אנשי עסקים לא מעטים נרתעים מכניסה למדינה, רק בהתבסס על אופי שדה התעופה. לשיטתם, אם אין ביכולתה של המדינה לספק שדה תעופה ראוי, כיצד יוכלו אנשיה להתמודד עם עולם העסקים המורכב.
השקעה בחידוש שדה התעופה הבינלאומי העיקרי איננה זולה, ומוערכת במיליארדי דולרים. עם זאת, ראשי המדינה מבינים בצורך להתעדכן ולהתחדש על מנת להישאר רלוונטיים בעולם הטכנולוגי והעסקי המתפתח בצורה מהירה, ולהגביר את הטיסות לפיליפינים. השקעה כבירה בשדה התעופה עשויה לעורר מחדש את העניין במדינה ולמשוך אנשי עסקים רבים.