Written by צילום הוא תחום רחב המחייב היכרות עם מושגי מפתח רבים. הפעולה היוצרת תצלום באמצעות הטבעת דפוס אור על גבי רכיב רגיש היא אמנות לכל דבר. אפשר לבצע אותה עם מכשירים מכניים, כימיים או דיגיטליים וגם לשלב אותה עם עבודות אמנות אחרות. הדגש בפעולה מן הסוג הזה הוא על זווית הראייה של היוצר ועל התמונה אותה הוא רוצה להשיג. כל תצלום ממסגר בתוכו עולם שלם של משמעויות, סמלים וסימנים. השאלה היא כיצד משתמשים בארגז הכלים ובמושגים המרכזיים.
כדאי לשים את האצבע על מספר מושגים שקשה לתאר את תחום הצילום בלעדיהם. המושג עומק שדה לדוגמא מתייחס לטווח סביב מוקד העדשה. זהו הטווח בו התמונה היא בעלת חדות סבירה ולכן ממוקדת. עומק רדוד או צר יציג רק אובייקטים הנמצאים במרחק דומה למרחק נושא התמונה, בעוד אובייקטים קרובים או רחוקים נותרים מטושטשים. לעומת זאת, בעומק רחב נשמרת חדות התמונה גם באובייקטים הנמצאים במרחק שונה ממושא התמונה.
כיצד בוחרים חשיפה ומיקוד?
דוגמא נוספת למושג מרכזי שבלעדיו לא ניתן להגיע לרמה גבוהה של צילום הוא חשיפה. זו היא כמות האור המגיעה לסרט הצילום או החיישן הדיגיטלי. כמות האור נקבעת לפי הצמצם או מהירות התריס. הצמצם הוא חריר הדומה לאישון העין ותפקידו לשנות את קוטרו ואת כמות האור, בעוד מהירות התריס היא הזמן בו התריס נשאר פתוח.
בכל הנוגע למיקוד, בתחום הצילום מדובר בעיקר על מושג המתאר את קביעת מרחק המוקד של העדשה. המיקוד מאפשר לצלם להשפיע על חדות התמונה וכל תמונה שאינה ממוקדת באובייקט מסוים צפויה להיות מטושטשת. המושג מיקוד משמש גם עבור הבלטת אובייקטים מסוימים על פני אחרים בעומק שדה רחב.
