Written by אחריות חברתית באה לידי ביטוי בתרומה לקהילה, בהתחשבות בסביבה ובדאגה ללקוחות ולעובדים. האחריות היא חלק מתחום ניהולי המהווה חלק בלתי נפרד מעולם העסקים והכלכלה המודרני. בשנים האחרונות ניתן למצוא את המושג אחריות חברתית גם בשיחות פוליטיות, חברתיות ומדיניות. הסיבה לכך קשורה בין היתר לגיבוש של תקן בינלאומי הקובע אמנות ורגולציות עבור דרגות שונות של אחריות חברתית.
יש שלושה היבטים מרכזיים באמצעותם ניתן לבחון את הנושא של אחריות חברתית. ההיבט הראשון הוא עמדה עקרונית של אתיקה ניהולית. במקום להסתפק באתיקה בסיסית בלבד המציבה את הרווח של חברות, ארגונים ותאגידים בראש סדר העדיפויות, האחריות מחייבת פרספקטיבה רחבה ובעלת אוריינטציה חברתית. ההיבט השני הוא ממשל נאות ובו בודקים את התנהגות המדינה בהקשר של שמירת כבוד האדם. לבסוף, ההיבט השלישי בוחן את כללי המוסר על פיהם ארגונים צריכים לפעול.
האם קיימת אחריות חברתית גם בישראל?
ישראל היא בין המדינות המובילות באימוץ כללי האחריות וכיום ניתן למצוא אותם במספר הולך וגדל של חברות וארגונים. יש שורה ארוכה של נורמות ותקנים של אתיקה ניהולית, המונעים שחיתות במגזר הציבורי וכוללים גם יישום תהליכי בקרה. תהליכים אלו מונעים נזקים פיננסיים והם משפרים את אמון הציבור במערכת. כתוצאה מכך, האחריות היא בעלת משמעות כלכלית. חברות וארגונים לא יכולים להרשות לעצמם לקפוא על השמרים ולהתעלם מהדרישה להטמעת האחריות.
ארגון המעוניין ליישם את כללי האחריות נדרש לזהות את מחזיקי העניין שלו. אלו הם הגורמים המושפעים מפעילות הארגון, או לחילופין משפיעים עליו. ברשימת מחזיקי העניין של ארגונים ניתן למנות אנשים פרטיים, קבוצות, חברות וגם ספקים, לקוחות, עובדים ועוד. מחזיקי העניין חשובים לעסקים פרטיים, גופים ציבוריים ולמרכזי השלטון בארץ ובעולם.
